מרוצי שדה
כתבה עופר זינגר, ז3
ביום חמישי השתתפתי במירוצי -שדה . הגענו בבוקר והתכוננו לריצה. לאט לאט הגיעו בתי ספר אחרים והתחלתי להתרגש. בשעה עשר קראו לקבוצה שלי, כשש בנות מז'-ח', להתקדם לשערים. הלכנו ועמדנו בקו הזינוק. מאוד התרגשתי ונלחצתי לגבי מה יהיה? איך יהיה? אבל ברגע ששמעתי את ההזנקה שכחתי מכל זה ופשוט רצתי בשביל עצמי וגם בשביל החוויה. בסוף הריצה
הרגשתי תחושת שחרור, ולאחר מכן הלכתי לעודד ילדים אחרים שהשתתפו בתחרויות מטעם בית הספר.
החוויה הייתה מהנה ומרגשת עבורי ומאוד כיפית כי אני אוהבת לרוץ.
ביום חמישי השתתפתי במירוצי -שדה . הגענו בבוקר והתכוננו לריצה. לאט לאט הגיעו בתי ספר אחרים והתחלתי להתרגש. בשעה עשר קראו לקבוצה שלי, כשש בנות מז'-ח', להתקדם לשערים. הלכנו ועמדנו בקו הזינוק. מאוד התרגשתי ונלחצתי לגבי מה יהיה? איך יהיה? אבל ברגע ששמעתי את ההזנקה שכחתי מכל זה ופשוט רצתי בשביל עצמי וגם בשביל החוויה. בסוף הריצה
הרגשתי תחושת שחרור, ולאחר מכן הלכתי לעודד ילדים אחרים שהשתתפו בתחרויות מטעם בית הספר.
החוויה הייתה מהנה ומרגשת עבורי ומאוד כיפית כי אני אוהבת לרוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה